| ניתן להעריך שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. |
One can assume that people have always asked themselves questions about the world that they live in. |
| היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. |
There are great philosophers who we know nothing about, simply because their ideas were never recorded. |
| לכל חברה היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. |
Every society had its own philosophers, and the ideas of each philosopher reflected the culture in which they lived. |
| מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית. |
Different philosophical traditions developed out of these, for example: Eastern Philosophy, Western Philosophy, and African Philosophy. |
| תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ-2,500 שנה. |
Western philosophy first developed in Europe over 2,500 years ago. |
| ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי יוון, איטליה וטורקיה. |
The first great philosophers of the west lived in areas which are now located in Greece, Italy, and Turkey. |
| בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. |
In those times there was extensive maritime trade between countries located along the Mediterranean Sea and these trade relations eventually led to an exchange of ideas as well. |
| ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות בבליים ומצריים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. |
The first thinkers were influenced by Babylonian and Egyptian ideas, and that is how we can find the roots of western philosophy in the Middle East and North Africa. |
| במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה במזרח בעיקר בהודו ובסין. |
While philosophy was developing in the west, it was also developing in the east, especially in India and China. |
| בהודו צמחו האסכולות מיממסה, ודאנטה, סאניקהיה, יוגה, ויששיקה, ניאייה ובודהיזם, ובסין הפילוסופיה החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס. |
Systems such as Mimamsa, Vedanta, Samkhya, Yoga, Vaisheshika, Nyaya, and Buddhism grew in India, while in China philosophy began developing in the 4th century B.C. under Confucius. |
| לפילוסופיה הסינית יש היסטוריה של אלפי שנים. |
Chinese philosophy has thousands of years of history. |
| את מקורותיה אפשר למצוא באי צ'ינג ("ספר התמורות"), ספר הדרכה לגילוי עתידות, שכבר קיימים בו כמה מהמושגים הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה הסינית. |
Its origins can be traced back to the Yi Jing ("The Book of Changes"), a guide book on divination which already contained many of the most fundamental concepts of Chinese philosophy. |
| בנוסף לקונפוציאניזם התפתחו גם הדאואיזם, המוהיזם, הלגליזם, והצ'ן בודהיזם שהתגלגל לכדי הזן. |
Daoism, Mohism, Legalism, and Chan Buddhism (which eventually developed into Zen) also developed in addition to Confucianism. |
| כמו כן, גם באפריקה הייתה התפתחות פילוסופית. |
Similarly, Africa also saw developments in philosophy. |
| הפילוסופיה הידועה ביותר היא אובונטו, שמבוססת על כך שהיחיד הוא חלק בלתי נפרד מהכלל. |
The most well-known philosophy was Ubuntu, which is premised on the idea that the individual is an inseparable part of the collective. |
| סוקרטס לא היה הפילוסוף הראשון במערב. |
Socrates was not the first philosopher in the west. |
| סוקרטס לא כתב שום ספר ורוב מה שידוע עליו מצוי בכתביו של תלמידו אפלטון. |
Socrates did not write any books, and most of what is known about him is in the writings of his student Plato. |
| מותו של סוקרטס למען עקרונותיו היה מופת לכל הפילוסופים אחריו שהעזו לקרוא תיגר על המצב הקיים. |
Socrates dying for his principles set an example for all of the philosophers who came after him and dared to challenge the status quo. |
| סוקרטס היה שונה מההוגים היוונים שקדמו לו, שנקראים "פרה-סוקרטים", כלומר: "לפני סוקרטס". |
Socrates was different from the Greek thinkers who preceded him and are known as "pre-Socratics", in other words, "prior to Socrates". |
| סוקרטס הרחיב את הדיון גם לשאלות מתחום המוסר שקודמיו לא הרבו לעסוק בהן, כגון "מהו טוב?", שאותן ראה כחלק בלתי נפרד משאלות על טבע המציאות. |
Socrates also expanded the discourse to questions in the field of ethics which his predecessors didn't engage with much, for instance "What is good?", questions which he saw as an integral part of the nature of reality. |
| סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון טוב, צדק וחוכמה. |
Socrates wanted to find general definitions for concepts such as good, justice, and wisdom. |
| הוא חשב שכל אחד מן המושגים המופשטים האלה מציין איזושהי מהות המתארת דברים בעולם. |
He thought that each one of these abstract concepts denotes some kind of essence which describes things in the world. |
| הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. |
He knew that if people for example could describe an act of bravery, they could certainly recognize the essence of bravery in that act. |
| שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. |
His goal was to isolate this essence, to accurately define it, and in doing so to come close to knowing the truth. |
| הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. |
He tended to research people's beliefs by asking questions and casting doubt. |
| השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים בהם ולעזור להם לפתח רעיונות מדויקים ובהירים יותר. |
These questions were meant to uncover the inconsistency of ideas in which people believed, and to help them develop clearer and more accurate ideas. |
