| Our 21st-century understanding of the symbolic content of art comes from a group of scholars who gathered in Hamburg in the 1920s. |
ההבנה שלנו, בת המאה ה-21, של תוכנה הסימבולי של האמנות נובעת מקבוצה של משכילים שהתקבצה בהמבורג בשנות ה-1920. |
| The most prominent among them were Erwin Panofsky, Aby Warburg, and Fritz Saxl. |
הבולטים ביותר מביניהם היו ארווין פנופסקי, אבי וורבורג ופריץ זקסל. |
| Together they developed much of the vocabulary that continues to be used in the 21st century by art historians. |
יחד הם פיתחו חלק נרחב מאוצר המילים שהיסטוריונים ממשיכים להשתמש בו במאה ה-21. |
| "Iconography"—with roots meaning "symbols from writing" refers to subject matter of art derived from written sources—especially scripture and mythology. |
"איקונוגרפיה" - עם שורשים שמשמעותם "סמלים מהכתוב" מתייחסת אל תוכן יצירות האמנות שמקורו במקורות כתובים - ובמיוחד בכתבי קודש ובמיתולוגיה. |
| "Iconology" is a broader term that referred to all symbolism, whether derived from a specific text or not. |
"איקונולוגיה" היא מושג רחב יותר המתייחס לכל הסימבוליזם, בין אם מקורו בטקסט ספציפי ובין אם לא. |
| Today art historians sometimes use these terms interchangeably. |
היסטוריונים כיום לעיתים נוטים להחליף בין מונחים אלה. |
| Panofsky, in his early work, also developed the theories of Riegl, but became eventually more preoccupied with iconography, and in particular with the transmission of themes related to classical antiquity in the Middle Ages and Renaissance. |
פנופסקי, בעבודותיו המוקדמות, פיתח את התאוריות של ריגל, אך עם הזמן נעשה עסוק יותר עם איקונוגרפיה, ובפרט בתקשור של תמות מהעת העתיקה הקלאסית בימי הביניים וברסנאנס. |
| In this respect his interests coincided with those of Warburg, the son of a wealthy family who had assembled an impressive library in Hamburg devoted to the study of the classical tradition in later art and culture. |
במובן זה, תחומי העניין שלו חפפו עם אלו של ורבורג, בן למשפחה אמידה שהרכיב ספריה מרשימה בהמבורג שהוקדשה לחקר של המסורת הקלאסית באמנות ותרבות מאוחרת יותר. |
| Under Saxl's auspices, this library was developed into a research institute, affiliated with the University of Hamburg, where Panofsky taught. |
תחת חסותו של זקסל, ספרייה זו פותחה למכון מחקר שקושר לאוניברסיטה של המבורג, היכן שפנופסקי לימד. |
| Warburg died in 1929, and in the 1930s Saxl and Panofsky, both Jewish, were forced to leave Hamburg. |
ורבורג הלך לעולמו ב-1929, ובשנות ה-1930 זקסל ופנופסקי, בהיותם יהודים, אולצו לעזוב את המבורג. |
| Saxl settled in London, bringing Warburg's library with him and establishing the Warburg Institute. |
זקסל התיישב בלונדון, בעודו לוקח עמו את ספריית ורבורג ומייסד את מכון ורבורג. |
| Panofsky settled in Princeton at the Institute for Advanced Study. |
פנופסקי מתיישב בפרינסטון במכון ללימודים מתקדמים. |
| In this respect they were part of an extraordinary influx of German art historians into the English-speaking academy in the 1930s. |
מבחינה זו, היו חלק מזרם אדיר של היסטורינים אמנות גרמנים לתוך האקדמיות דוברות האנגלית בשנות ה-1930. |
| These scholars were largely responsible for establishing art history as a legitimate field of study in the English-speaking world, and the influence of Panofsky's methodology, in particular, determined the course of American art history for a generation. |
משכילים אלה היו אחראיים במידה רבה לייסוד של תולדות האמנות כתחום מחקר לגיטימי בעולם דוברי האנגלית, וההשפעה של המתדולוגיה של פנופסקי, בפרט, קבעה את דרכה של תולדות אמנות אמריקאית למשך דור. |
